קיימים שימושים רבים להערכות שווי של חברות ועסקים. הערכות שווי אלו נועדו בין השאר לרכישת או מכירת חברה או עסק.
קיימות 4 שיטות עיקריות בהן נעשה שימוש לצורך הערכות שווי:
- שיטת השווי הנכסי הנקי
- שיטת ההשוואה לחברות דומות
- שיטת המכפילים
- שיטת היוון תזרימי מזומנים
התוצאות שמתקבלות בכל אחת מארבעת שיטות אלו יהיו שונות אך לא בהכרח באופן קיצוני, לכן נהוג לשלב בין השיטות השונות על מנת לקבל תוצאה מדויקת יותר.
השיטה העיקרית באמצעותה נעשית הערכת השווי היא שיטת היוון תזרימי המזומנים. לפני כמספר שנים נתקבלה החלטה על ידי בית המשפט העליון כי שיטה זו הינה השיטה הנכונה ביותר להערכת שווי של עסקים וחברות.
בשיטה זו נעשית הערכה המתבססת על תזרים המזומנים הצפוי של החברה / העסק בכפוף למחיר הון ולתקופת החזר השקעה.
שיטה נפוצה נוספת היא השיטה המשווה בין חברות דומות. בשיטה זו מתבצעת השוואה בין החברה הנוכחית לבין חברות דומות אחרות, וכך שווי החברה/העסק הנוכחי יהיה דומה לזה של החברה/העסק הדומה שנמכר. ההשוואה בין החברות מתמקדת בתחומי פעילותו, בנתוני רווחיותן, בנתוני תפעול, בהיקפי הכנסות ועוד.
בהערכת שווי בשיטת המכפילים מעריכים את שווי העסק על בסיס היחס הממוצע הענפי המקובל בתחום בו החברה / העסק מתמקדים. לרוב המכפיל בשימוש מרכזי הוא מכפיל הרווח, אך בחברה / עסק שאינם רווחיים משתמשים במכפיל התזרים.
בחברות או עסקים העומדים בפני סגירה וכינוס נכסים מקובל להשתמש בשיטת השווי הנכסי הנקי. שיטה זו מתמקדת בשווי נכסי החברה בניכוי ההתחייבויות שלה כפי שהם באים לידי ביטוי במאזן החברה, תוך כדי ביצוע התאמה בין ערכם ההיסטורי של הנכסים וההתחייבויות של החברה / העסק, לבין ערכם הנוכחי.
לסיכום, הערכת שווי חברה / עסק חייבת להיעשות בצורה מעמיקה וכמה שיותר מקצועית, על מנת לקבל תוצאה רלוונטית ומדויקת ככול שניתן.